החלטה בתיק ת"ט 40773-11-11

1.      העניין שבפני, התנגדות הנתבעת לביצועו של שטר חוב אשר הוגש לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 02-51252-11-5.

שטר החוב והבקשה לביצוע פסק דין

2.      השטר אשר הוגש לביצוע, שטר חוב ע"ס 24,816 ש"ח, אשר הוגש בקשר עם התקשרות לשכירות תפעולית של כלי רכב מסוג מיצובישי מ.ר. 58-370-59. לבקשה לביצוע שטר חוב צורף תחשיב גמר חשבון מיום 24.8.2011, המפרט כיצד נבנה הסכום אשר נרשם בשטר החוב.

3.      על פי המתואר בנספח לבקשה לביצוע שטר, סכום שטר החוב מורכב מהרכיבים הבאים: דמי מנוי איתוראן, יתרת פיגורים, ריבית פיגורים, דמי השתתפות עצמית בגין תאונה, הוצאות תפיסת רכב, שכ"ט שמאי וחסרים/נזקים עפ"י חוות דעת שמאי (גם חוו"ד השמאי צורפה).

\

טענות הנתבעת

4.      הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטר, וטענה כ, ההתקשרות שבין הצדדים הייתה מורכבת ביותר (ואפרט את תמציתה): לטענת הנתבעת, בעלה ומר ליאור לוי התקשרו ביניהם עסקית לצורך הקמת חברה תעשייתית בתחום חומרי ניקוי, ואולם בשל חובות רבים אשר הגבילו פעילותם, נרשם התאגיד שהוקם על שמו של צד ג', מר אלכס קורסיקוב; כאשר ביקש השותף, מר לוי, לקבל לשימושו כלי רכב במסגרת עבודתו, ומאחר והלה היה חסר יכולת להתקשר בהסכם עם התובעת, ההתקשרות מול התובעת הייתה בשמה של הנתבעת, וכלי הרכב נמסר למר לוי, אשר אמור היה לשאת בתוצאות המסתברות מהסכם השכירות התפעולית.

5.      בהקשר זה טוענת הנתבעת, כי התובעת הייתה מודעת למעמד ולקשר שיש למר לוי בהקשר של הסכם השכירות התפעולית, והוא אף חתם על שטר חוב נוסף לזה אשר נחתם על ידי הנתבעת, והתובעת הייתה מודעת לאמור (שכן צירפה את מר לוי כמכותב בכל התכתובת הנוגעת להפרת/ביטול הסכם השכירות התפעולית), ולפיכך סבורה הנתבעת כי כל החבות בהקשר של הסכם השכירות התפעולית, אמור להיות מוטל על כתפי מר לוי, תוך שהיא פטורה מכל חבות בהקשר זה.

6.      בנוסף לאמור, טענה הנתבעת כי שטר החוב פסול בשל אופן השלמתו, ולגישתה שטר החוב מתייחס לתשלומי השכירות החודשיים בגין כלי הרכב, ולא ניתן להבטחת כל חיוב נטען אחר; כמו כן טענה כי חתמה על שטר החוב כאשר הינו חסר פרטים מהותיים, ומדובר בחסר אשר הופך לגישתה את השטר לפגום (כגון: היעדר ציון פרטי בנק).

7.      לגוף החיוב עצמו, על פי התחשיב, טענה הנתבעת כי הסכומים אינם נכונים ואינה חבה בתשלומם, שכן בכל הנוגע להוצאות התפיסה, הרי שהיא פעלה להשבת המכונית לידי התובעת ללא צורך בתפיסה, בכל הנוגע לנזקים ולחסרים, הרי שכלי הרכב בוטח בביטוח מקיף ולכן הייתה על התובעת חובה להקטין את הנזק, וכן טענה לפגמים בחוות דעת השמאי, ובין היתר לגבי כך כי לא ניתנה לה הזדמנות נאותה לערוך בדיקת שמאי מטעמה וללא נוכחותה.

דיון והכרעה

8.      אקדים ואציין, כי בכל הנוגע לטענת הנתבעת באשר לשאלת היריבות הנכונה הנטענת על ידה (קרי, היריבות שבין מר ליאור לוי מול התובעת), דינן של טענות הנתבעת להידחות באחת. כאשר העידו המצהירים מטעם התובעת, עלה כי הייתה סיבה מיוחדת לחתימת ההסכם דווקא מטעם הנתבעת: בעת כריתת הסכם השכירות התפעולית, היה מצוי מר ליאור לוי בהליכי פשיטת רגל (עמ' 1 לפרוטוקול שורה 26), וגם בעלה של הנתבעת היה מצוי בהליכי פשיטת רגל (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 27).

9.      משמע, שני פושטי רגל החליטו ליצור שותפות. בשל המגבלות שהיו מוטלות עליהם, מצאו צד ג' ורשמו את הבעלות בחברה על שמו, ואולם נמנעו מלהתחייב בשמה של החברה, ובמקום זאת ההתחייבות הייתה על שמה של הנתבעת.

10.  טענת הנתבעת להיעדר יריבות מולה, כאשר היא יוצרת חיוב בשכירות תפעולית, עבור אדם המצוי בהליכי פשיטת רגל, במסגרת שותפות שלו עם בעלה המצוי באותה העת גם הוא בהליכי פשיטת רגל, וכל זאת כאשר הנתבעת מודעת גם מודעת למצבם המשפטי של בעלה, שותפו, והחברה אשר הקימו בדרך-לא-דרך - מהווה טענה חסרת תום לב באופן קיצוני ומקומם.

11.  אפנה בהקשר זה לסעיף 17.4 להסכם השכירות, המכיל הסכמת המתקשר עם התובעת לבדיקת מצבו הפיננסי - אותה הסכמה שככל שהייתה ניתנת על ידי אותם שני יחידים המצויים בהליכי פשיטת רגל, הייתה מסכלת את העסקה.

12.  משמעותה של טענת הנתבעת בהקשר זה, הינה שהיא התקשרה עם התובעת מאחר ובעלה ושותפו היו חסרי יכולת להתקשר בהסכם - ואולם כאשר ההסכם מופר, טוענת היא כי אותו צד אשר לא היה ביכולתו להתקשר בהסכם - הוא הצד הנכון.

13.  ניתן לומר, כי ככל שהיה אותו "צד נכון" מנסה להתקשר בהסכם עם התובעת, היה נדחה בשל הסטטוס המשפטי שלו, ולמעשה התובעת שינתה מצבה לרעה בהסתמך על הסכמתה של הנתבעת לחתום על הסכם השכירות התפעולית - ולגישתי אין זה מעלה או מוריד מיהו הגורם אשר השתמש בכלי הרכב הלכה למעשה - הצד החוזי, אשר נטל על עצמו התחייבות חוזית ברורה ומפורטת, ואף פירט את נסיבות ההתקשרות, הינו לא אחר מאשר הנתבעת.

14.  יכול ומערכת היחסים המפורטת בבקשה, מקימה עילה כלשהיא כנגד מר לוי, במישור שבין הנתבעת ומר לוי - ואולם כאשר הנתבעת ביודעין נטלה על עצמה התחייבות בשם יחידים המצויים בהליכי פשיטת רגל, לגישתי מנועה היא היום מלטעון כי החוב האמיתי הינו של אותו פושט רגל.

15.  באשר לטענות לפגמים בשטר, סבורני כי טענות הנתבעת הינן טענות סרק. השלמת השטר נעשתה על פי תנאי ההסכם, ואותו חסר בפרטי חשבון בנק, אינם חסר מן הבחינה הצורנית שעל שטר חוב למלא אחריה. שטר החוב מפרט את עושה השטר, האוחז בו, סכום החבות המירבי ותנאי התמורה בסכום החבות המירבי - ודי בכך כדי לענות על הדרישה הצורנית. כך הם הדברים אף לגבי המטרה לשמה נמסר שטר החוב. אפנה בהקשר זה לסעיף 5.7 להסכם אשר נכרת בין הצדדים, הוא ההסכם מכוחו נחתם שטר החוב, שם נכתב מפורשות: